יום שני, 6 בספטמבר 2021

החיים ליד נחל חרמון

הלילה כולם ישנו קצת יותר טוב.
מזל טוב לאוהד וענבוש ליום נישואים
❤️

ענבוש והילה שלה קמו מוקדם וטיילו על החוף, הן סיפרו שקשה ללכת על החול כי שוקעים קצת.
כשהן הגיעו לקרוואן חזרה אני קמתי וישבתי איתן בחוץ.
גם הילוש שלי ושחר קמו…
הסככה שהוספנו לסככה של הקמפינג הוסיפה הרבה צל, ממש נוח ונעים.

אחרי קפה ונשנושים, שאר החבורה הקיצה.
ניב והילדים הצעירים קפצו לשכשך רגליים בים, הגלים היו גבוהים עם הרבה קצף.
ונפרדו מאבי- איש התוכי והכלבה שלו שכל שנה בקיץ ובחגים בונה זולה ומזמין אליו חברים.
ענבוש ואני התחלנו להכין ארוחת בוקר וניב הצטרף לעזרה בהכנת חביתות.
בסוף כולם תרמו למאמץ המלחמתי לסיים את הארוחה, והתיישבנו לאכול ארוחת מלכים.

זהו, הגיע זמן הפרידה מחוף בצת!
הכחול העמוק היפה הזה יישאר לי בזיכרון, אני אוהבת את הים מרחוק, בלי החול בשיניים…
אבל אין מה להגיד נהניתי מאוווד, אפילו עם החול.

התחלנו בקיפול המחנה, אור ומעין היו אחראיים על ריקון המים השחורים (תוצרי השירותים), הם התווכחו ביניהם של מי הגושים שיצאו… מצחיקים!

בשעה 1300 יצאנו לדרך, שני קרוואנים זה אחרי זה לכיוון צפון.
היעד- שאר ישוב.

הדרך פקוקה לפעמים, אבל בגדול נוסעים.
אחרי כרמיאל עוצרים לקנות סנדוויצ'ים.
ממשיכים בנסיעה, עוברים את הכנרת, אליה נגיע עוד כמה ימים.
לקראת חולתה שמים שירי מור״ק. גאווה ישראלית ופטריוטיזם זה כאן.
לחולתה יש לי פינה בלב, אבא שלי עלה לארץ בגיל 9, עם אחותו בת ה11. רק שניהם ללא הוריהם.
ואחרי ששהו מספר שנים ביגור, הוא הגיע לחולתה להכשרה.
מכאן היו לו הרבה חברים, ומגיל מאוד צעיר זכיתי לבלות הרבה בקיבוץ.
יש לי זיכרונות רבים מכאן.

אחרי שעברנו את קריית שמונה פנינו ימינה לדפנה ולשאר ישוב,  
התקשרנו לשי שכיוון אותנו וקיבל אותנו עם חיוך.
החנינו את שני הקרוואנים מקבילים זה לזה במתחם משלנו, עם ספסלי קק״ל.
המתחם לא גדול וממש נחמד.
מיד הפצצנו את שי בשאלות על האטרקציות באזור, על הקמפינג ועל החיים.
בחור חמוד!

אח"כ בהמלצתו של שי, ניב לקח את החברה הצעירים אל הבניאס,  אוהד דיגם את סככת הצל, וענבוש ואני ניקינו כל אחת את הקרוואן שלה- כמה חול הוצאנו- מזכרת מבצת.
ניב והילדים חזרו מאושרים מהנחל, הם אמרו שזאת ממש פנינת טבע.
אח"כ הבנים נסעו לדפנה לקנות בשר לימים הקרובים.

ולבסוף, אחרי השקיעה הנחמדת נסענו לדפנה לקנות פיצות בפיצה טראק.
קנינו כל מיני פיצות עם תוספות שונות - חזרנו לקמפ ופתחנו שולחן. היה טעים ומצויין.

המשכנו לשבת בחוץ עד חצות.
כל פעם מישהו אחר נכנס ויצא מהקרוואן והצטרף לשיחה, אלו היו פיטפוטי כל מיני.
מעין ואור שיחקו שש-בש והיו שמחים ומבדחים.
סיפרנו סיפורים, העלנו נוסטלגיה מהעבר הרחוק, ראינו את המערכונים של תמיר בר(סבא אורי), קורע מצחוק.

בסוף כל אחד פרש למיטה שלו, חוץ מאור שהחליט לישון על הספסל בחוץ ולתת לתנים ללקק אותו בלילה.


בוקר אחרון בבצת

                                           

גונבים עוד רגע אחרון מהים





                                                  


ארוחת בוקר-ניב מלך החביתות

טוסטים עם זעתר ושום

שי מקבל את פנינו



נחל חרמון


                                    


פוד טראק

הפיצות המגוונות








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם. אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות ...