יום ראשון, 5 בספטמבר 2021

יושבים בחוף אל מול המים

בוקר הפציע על המחנה, הנוף שנשקף מחלון הקרוואן הוא לא פחות ממקסים!
פותחים חלון רואים את הכחול הנקי של הים.
פותחים חלון שומעים את רחש הגלים המתנפצים אל החוף.
פותחים חלון והלב מתרחב, אחרי כל כך הרבה זמן של שהות בבית בזמן קורונה, יש אפשרות לנשום את האוויר האחר הזה.

עשינו קפה, כל אחד נשנש משהו קטן, ענבוש סיפרה שהיא לא הצליחה לישון יותר מידי.
השכנים בקרוואן לידם היו פעילים בדיבורים עד השעות הקטנות של הלילה, ובנוסף כשמישהו בתוך הקרוואן מסתובב במיטה שלו מרגשים את הקרוואן רוקד!
היא צודקת!

ניב ואני קפצנו לטבול רגליים במים, כמה יפה פה.
אח"כ כולנו התארגנו וירדנו לים- דקה וחצי הליכה ואנחנו שם.
אור ומעין סחבו את סוכת הצל הגדולה- זה כבד אבל שווה כל רגע, ועכשיו כולם יכולים ליהנות מזמן בצל.
אוהד אומר שאפשר למכור כאלה ולקרוא לזה סככות יהודל׳ה.
וענבר מצאה שם מעולה- סככה-יודה. פגז!

המים געשו ושצפו, הים לא רגוע
וזה בלשון המעטה.
דגל שחור!
סחף רציני… אתה מנסה לעמוד במקום אחד ובשנייה מגיע למקום אחר.
שוקי בלע קצת מים, הוא דגיג מתוק שנהנה מבילוי בקפיצה בין הגלים.
ענבוש והילדים בנו ארמונות בחול, מצודות וחומות שמגינות, הילדים כיסו את עצמם בחול עד שנותר רק ראש…
כמה כיף ופשוט!
בילוי של כמה שעות, טיגון קל מהשמש, היה ממש מהנה.
הילדים, הם צריכים מעט כדי להרגיש הרבה- היה הרבה צחוק.

כשהיינו בים ראינו סרטן, עקבנו אחריו, הוא שיחק במים הרדודים, ובעיקר שיחק אתנו מחבואים.
אור ראה שנורא התלהבתי ובא בריצה,
מה ? מה יש פה? הוא שואל
ואני עונה- סרטן.
אה, טוב, זה הכול- אור אומר..
ואני צוחקת ואומרת לו- מה ציפית לראות? דולפין? חחח

ניב תפס את הסרטן בידיים, רק כדי לראות מקרוב ואח"כ שיחרר…
ניב ענבוש ואוהד העלו זיכרונות על המושב של פעם ועל הקייטנה בבונים- מסתבר שהם היו תופסים סרטנים ומטגנים אותם בשמן עמוק- נשארתי ללא מילים. 

אחרי הים, מקלחות, ארוחת צהרים שתוקתקה ביעילות רבה.
ארוחת המבורגרים בניצוחו של אור שלא הייתה מביישת מסעדת שף!!!

מיד בסיום הארוחה ענבוש ואני נכנסנו לאוטו ונפרדנו לשעתיים מהחבורה.
נסענו לקניות, כאילו שלא יצאנו אתמול מהבית…
אבל באמת שהיו חסרים לנו עוד כמה דברים קטנים להשלמת חווית הקמפינג המושלם.

כשחזרנו,  גילינו ששחר היה אמיץ והצליח להוציא כף שנפלה בין חריצי הקרוואן. אלוף!

ניב לקח את החבר׳ה הצעירים לראות את השקיעה המקסימה ועשה להם בוק של תמונות מעלפות…

באותו זמן בקמפינג אנחנו המבוגרים האחרים, נשמנו נשימה גדולה… ו…
התיישבנו מול הים- ביד אחת קפה וביד השנייה עוגה,
וחיכינו לשקיעה, שלא איחרה להגיע.
במספר רגעים מועט השמש נפרדה מהיום ונעלמה כמו כדור אש ענק, באופק הרחוק.
כמה יופי!
ישבנו עוד זמן רב אחרי שהשמש שקעה, על כיסאות מתקפלים ופטפטנו להנאתנו!
חופש אמיתי.

הילדים משחקים קלפים, ענבוש מתקתקת ארוחת ערב,
כולם אוכלים ונהנים.

המון קרוואנים עוזבים הערב, ואנחנו נשארים בשקט יחסי.
יושבים בזולה שבנינו, רחש הגלים מלטף את האוזן, טורניר שש-בש יוצא לדרך ואיך אפשר בלי נשנושי לילה…
הבנות הצעירות עסוקות בטיק טוק... .

בקרוואן של לשם רואים חתונה ממבט ראשון, אני אשלים צפייה כשנחזור הביתה.
ניב קורא, אני קצת בבלוג, הילדים משחקים קאטן- ערב שני ברציפות…

לילה אחרון שלנו מול הים,
מחר מצפינים…


נוף הבוקר מהקרוואן

חוף בצת-טיול של בוקר








סככה-יודה





שוחיק נהנה

                                                           


סרטן שנתפס ושוחרר

פארק הקרוואנים בצת


רגע אוכלים

שחר מחלץ כף



שחר מחזיק את השמש 


                                            


שקיעה של יום שבת


ממעוף הרחפן




קפה של שקיעה



מכינים ארוחת ערב 





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם. אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות ...