יום שבת, 4 בספטמבר 2021

מכפר תבור בבוקר ועד קאטן בסוף היום

עצרנו בכפר תבור לקנות בשר ולחמים, למרות החששות להיכנס לכפר תבור כמו פיל בחנות חרסינה, היה מקום מדוגם לשני הקרוואנים כאילו חיכו לנו.
אור ומעין התרגשו ממקרר הבשר…
בחרנו, שילמנו וכעת היתה לנו התלבטות קצרה מאוד אם לעצור בעין אפק או לנסוע ישר לבצת.
כמו שהבנתם נכון החלטנו על נסיעה ישירה. 

נסיעה עם נגרר היא חוויה של טלטלה.
המכוניות סוחבות יופי יופי את הנגרר אבל בהחלט מרגישים שיש לך משהו שיושב לך על הזנב ומפריע לך בנסיעה. 
יש בוסטים כאלה שאתה מרגיש בהתחלת כל נסיעה וגם צריך לשים ברקס הרבה לפני שהאוטו לפניך חושב שהוא צריך לעצור…
אז יש לשמור מרחק גדול!

הגענו בשעה טובה לתחנה הראשונה שלנו בטיול- חוף בצת.
נער שנראה כאילו הוא בכיתה י׳ אבל עם ביטחון עצמי של סמנכ״ל גוגל כיוון אותו בצורה מושלמת לחניות שלנו.
הוא אחראי על המחנה ושולט פה ביד רמה בכל התיפעול.

התמקמנו, התחברנו לחשמל ומים, וארגנו את פנים הקרוואן והבחוץ.
הכול מדוגם!

הקרוואנים לא היו חפי תקלות, זה אולי לא בהכרח תקלות רציניות, או אולי אנחנו פשוט עדין לא יודעים לתפעל קרוואן נגרר.

מה היה לנו?
המקרר של לשם לא קירר
המקרר שלנו לא קירר(המתח החשמלי לא היה חזק מספיק- פתרנו את זה)
המזגן שלנו טפטף על המיטה הזוגית(הקרוואן לא היה מפולס היטב)
הכיור במטבח של לשם טפטף לארון שמתחתיו(תוקן).
לי אין איפה לתלות מגבות או שקיות(חבל נתלה בחוץ).
ענבוש ואוהד התקשרו ללי שהסבירה להם בסבלנות מה ואיך לתפעל…
המקרר עדין מצפצף מידי פעם.
בכללי שני המקררים לא ממש מקבלים את הדברים בצינה הרצויה.

פקדנו את הים, דגל שחור קיבל את פנינו, ומציל לחוץ קרא שוב ושוב להישאר רק בגבולות החבל שהוא מתח.
השתכשכנו קצת במי הים העליזים וחזרנו לקמפ.

לקראת הערב, הכנו ארוחת ערב שישי מפנקת.
באופן מגדרי מובהק- הבנים ניצחו על תזמורת בשר על האש והבנות על שאר האוכל והסידורים.
שירת שבת שלום נשמעה ברחבי חוף בצת והדהדה עד לנקרות בראש הנקרה.
טרפנו בכיף את האוכל, קינחנו בעוגיות עם טעם משובח של בית שהסבתות הכינו לנו. 

מעין ואור ארגנו למשטח שלנו ספת זולה שידעה ימים טובים מאלה, אבל הם היו מאושרים מההישג, אז גם אנחנו היינו.
האמת סופר נוח! 
יותר מאוחר המבוגרים פרשו לשנת הלילה והצעירים פתחו במשחק קאטן איכותי!

בלילה כששכבתי לישון והאורות כבו, השקט הזדחל לו אל הגוף, והגוף שקע במיטה הנוחה,
שניה לפני שנרדמתי היה לי דה-ז׳ה-וו אולי זה היה הריח של המצעים, אני לא באמת יודעת…
דה-ז'ה-וו לאן, אתם שואלים?
לרגע קטן באמצע הלילה הרגשתי שאני בקמפינג בכניסה המזרחית ליוסמיטי!
יש הרבה הבדלים בין פה ושם אבל ההבדל העיקרי הוא בטמפרטורות- שם היה מינוס 11 ופה יש מזגן על קירור.

בלילה היו דיבורים של השכנים שלנו והייתה מוזיקת טראנס מאיפשהו.
אבל הצלחתי להתרסק לשינה טובה.


מה לבחור? 


דגל שחור

דיגמנו את הרחבה והקרוואנים

שקיעה מרהיבה של יום שישי


                    

הכול טוב?

מכינים בשר



קאטן זה כאן

ללא מילים



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם. אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות ...