יום רביעי, 23 באוקטובר 2019

דיסני - חיים מהאגדות

23.10

מצליחים בקושי לגרד את עצמנו בשעה שבע ורבע מהמיטות.
אתמול היה יום מתיש!
דיסנילנד נפתח בשעה 8 ועוד יש לנו נסיעה של שעה(פקקים),
ארוחת בוקר במלון, ויוצאים לדרך.
מחנים, יש שאטל, הכול מסודדדר!!! אמריקה!!!

עומדים בתור לבדיקה ביטחונית, עשרת התורים שלצידנו מתקדמים במהירות ורק שלנו לא- האדם הבודק, מספר סיפורי אלף לילה ולילה לנכנסים, תוך כדי שהוא בודק להם את כל תא ותא בתיק בבדיקה קפדנית מלווה בדיבור לא פוסק ופנס, זה היה מוזר.
בדיוק שהגיע תורי התחלף השומר, ושלי כבר היה נורמלי.

נכנסנו לממלכת דיסני, שהתקשטה בצבעי כתום ודלעות להלואין.
המטרה היתה קודם כל להבין- מי נגד מי??? מה יש פה??? את מה לא לפספס??? ועל מה אפשר לוותר???
הסתובבנו בין המתקנים/האזורים השונים, לא אספר לכם על הכול, כי רק זה מתיש בפני עצמו.
ניב ומעין הלכו לרכבות הרים והדברים המפחידים, הילה ואני הצטלמנו עם מיקי, מיני ודונלד דאק, ושאר חברים, היה יום עמוס נחמד ומתיש מאוד!!!

להערכתנו היו קרוב ל30 אלף איש! בלי להגזים, לא ברור לי למה, היום יום רביעי בשבוע, לא חג, לא יודעת, היה עמוס מאוווד מאוד!!!

הגענו למלון, ירדנו להרים כוסית לסיום הטיול וסיכומו, כל אחד אמר ממה הכי נהנה, מה למד, מה חשב- היו סיכומים מרגשים מאוד, הביחד היה מאוד משמעותי ונהננו לחקור את הנופים של אמריקה בקרוואן!
אחרי הסיכומים, ניב והילדים הלכו לבריכה, ואני נותרתי לארוז את התיקים.

בערב, מעין ואני סחבנו את התיקים למשקל הענק שבלובי וראינו שאנחנו לא חורגים במשקל. כפיים!!!
זהו, קשה להאמין, אבל זה הלילה האחרון שלנו לטיול זה, חופש של חודש עף, פרח, ללא ספק מתגעגעים הביתה למשפחה והחברים.
שאפו לניב על הנהיגה בקרי- מפלצת, לא מובן מאליו גם לנהוג וגם לתפקד אח"כ במשימות היום יום.
שאפו לילדים שאל אף הריבים שלהם- מידי פעם- דאגו זה לזה, בילו ביחד חודש שלם, הלכו מסלולים לתפארת מדינת ישראל והתלוננו - רק לפעמים.

עד הטיול הבא, שנהיה כולנו בריאים,
נשיקות, אור ואהבה לכולם.
תודה לכם הקוראים הנאמנים שלי, מקווה שלא שיעממתי מידי או חפרתי מידי. תודה שהייתם, פירגנתם וליוותם אותנו במסע!!!

התורים בכניסה לדיסני - בכל יום ממוצע כ 50 אלף איש נכנסים לפארק

בשער הכניסה: כאן אתה עוזב את היום ונכנס לעולם האתמול, המחר ולפנטזיה

לפני שנכנסים לבטן הלוויתן

בסירות העוברות בין הטירות של אגדות דיסני

בכניסה לרכבת ההרים של עולם המחר

כך זה נראה ב Real Time

מצעד הצהריים של התזמורת והחיות

נכנסים לסיבוב בצוללת הצהובה

ומחפשים את נמו

ביציאה מהצוללת

אתר החלליות של Star Wars
הילול חיכתה זמן רב להצטלם עם מיני
וריני הצטרפה להצטלם עם מיקי
על קרוסלת הסוסים

בטירת הנסיכות

חזרנו למלון, עייפים אך מרוצים - מסיבת סוף טיול וסיכומים...

ומסיימים את הערב בבריכה במלון לקראת הטיסה מחר בבוקר

Go Go Clipers...

22.10

בוקר טוב, קמים מתארגנים ונוסעים ליוניברסל סטודיו.
הדרך לא קלה מבחינת תנועה, הפקקים בעיר הזאת זה משו-משו, אומנם אנחנו ארבעה נוסעים ויכולים להשתמש בנתיב ה-Car Pool אבל עדין זה לוקח שעה פלוס.
מגיעים קצת לפני הפתיחה, משלמים על חניה שקרובה לכניסה, ונכנסים בדיוק ב10.
מה יש לספר ? אתחיל מהסוף, היה נחמד- אבל דעותינו חלוקות.
מעין נהנה, לניב היה נחמד, להילוש ולי היה... פחות(חוץ מכמה דברים מעטים שאפרט בקרוב).

אני לא אוהבת מקומות כאלה, לא אוהבת מלא מלא אנשים, תורים, לא אוהבת רכבות הרים או סימולטורים, או כל דבר אחר שמערבב לי את הראש.
אז מה עשינו?
דבר ראשון הלכנו להארי פוטר- האזור בנוי מקסים, בנו כפר קטן וציורי עם הרכבת, כיתות הלימוד, ניתן לרכוש שרביט במחיר מצחיק/הזוי של 52 דולר(חחח), ניב ומעין עשו את הסימולטור ומאוד נהנו.

אח״כ כולנו הלכנו לראות את הסיור באולפנים - זה היה מעניין- נוסעים באוטובוס ורואים אתרי צילום אמיתיים מסרטים, רואים איך משתמשים במסכי תלת מימד כדי להפיק סרטים, ראינו קטע מהסרט פארק היורה בתלת מימד- פחות כיף שדינוזאור בא לטרוף אותך- מעין לעומתי ממש נהנה.

מפה התפלצנו מעין וניב הלכו לעשות את אזור פארק היורה, רכבת הרים בסירות על המים ואח"כ את הסימולטור של הסימפסונים, אח״כ את הרכבת הרים של הארי פוטר, הילוש ואני בינתיים נחנו, טיילנו קצת ופיטפטנו.

אח״כ אכלנו צהריים ביחד.
לקראת צהריים נכנסנו לראות הופעה של חיות מאולפות שמשתתפות בסרטים , והופעה נוספת- המדגימה איך מצלמים אפקטים מיוחדים לסרטים(זה היה מעניין). לאחר מכן, החלטנו שמספיק לנו ואנחנו יוצאים.

תודה יוניברסל –היית חביב ולא יותר מזה(בשבילי).

נסענו לסיבוב קצר בשדרת הכוכבים, רחוב רגיל עם אבק כוכבים.
מפה נסענו למשחק כדורסל של ה NBA שהזמנו מראש עוד מהבית.
מסתבר ש״נפלנו״ על ה"משחק" - משחק פתיחת עונת 2020 של הNBA- הלייקרס נגד הקליפרס -דרבי עירוני עם לברון ג'יימס כמובן.
היה הפנינג גדול, דוכנים, אוכל, מוזיקה, כובעים וחולצות, אצל האמריקאים הכול Big היה אולם מלא, כ-עשרים אלף איש, זה היה עוצמתי ומאוד מיוחד להיות במשחק כזה, על כל כסא היה מונח שעון מוזר, אז לבשנו אותו, ואז גילינו שבכל פעם שהקליפרס קלעו סל או עשו מהלך טוב במשחק השעון של כל האוהדים היה מאיר בצבעים שונים וכך כל אולם היה נצבע באותו הצבע.
במהלך ההפסקות במשחק האמריקאים כל הזמן מבצעים הפעלות, יורים עם תותח חולצות לקהל, מזמינים אנשים לקלוע ולהרוויח כסף, מצניחים מהתקרה מצנחים קטנים עם כסף שמי שתופס מרוויח, להקת מעודדות רוקדת ועוד הפעלות שונות ומשונות.
אחרי משחק צמוד ומותח עם מהפכים, הקליפרס ניצחו...
קריאת העידוד של הקליפרס היתה: גו גו קליפרס והיא לא יצאה לנו מהראש עוד למחרת היום.
ניב מעין והילוש עפו על המשחק ומאוד מאוד נהנו.
עודדנו את שתי הקבוצות והיה מצחיק.

ראינו את גדולי שחקני ה- NBA
למלון הגענו רק בסביבות 23:00, מקלחות זריזות ולמיטות .

בשער הכניסה לאולפני יוניברסל

ומתרגלים לשטיח האדום...

מעין והילה מבסוטים מהשוטר השמן עם הדונטס של הסימפסונים

בכפר הדמיוני של הארי פוטר - מקסים

ושוב בתחנת המשטרה של הסימפסונים בספרינגפילד

בסיור לאולפני יוניברסל - על הסט של פארק היורה

בסט של התרסקות - בואינג 747 אמיתי שמרוסק על שכונת מגורים

ממשיכים למופע החיות המשתתפות בסרטי יוניברסל

בין לבין גם עושים רכבות הרים, סימולטורים וסירות שצונחות לנהר 

מעין וניב אחרי הסיור הרטוב בסירות בפארק היורה

ריני והילה בשכונת הסימפסונים בזמן שניב ומעין בסימולטור התלת מימד

לקראת ההלואין

ןעם המיניונים...


הגענו לסטפלס ארנה באירוע הכי מרגש בשנה - משחק פתיחת עונת ה NBA 2020 - דרבי בין הלייקרס לקליפרס
בחוץ קרנבל ענק של מוזיקה ואוהדים



ופסלים של כוכבי העבר של הקבוצות - ריני והילדים עם קארים עבדול גאבר

לברון ג'יימס על קו העונשין - לא הצליח לעצור את הקליפרס

מעין והילה הצטרפו לקהל המקומי ועודדו את שתי הקבוצות

משחק מטורף עם שני מהפכים 

לוח התוצאות ברבע האחרון - 3 דקות לסיום

אולם של 20 אלף צופים מלא עד אפס מקום שצורח ומעודד - חוויה חד פעמית

ובסופו של המותחן הקליפרס ניצחו - על פי התחזיות גם מרמז על הבאות... אליפות ?

לוס אנג'לס ההיית או חלמתי חלום...

21.10

קמים במליבו, עיירה שרק לשם הפרוטוקול אספר לכם שמי שיש לו בית על החוף, אז גם החוף שייך לו עד המים. כלומר מותר לאדם הממוצע להלך בתוך המים, אבל לא על רצועת החוף אחרת הוא נחשב למשיג גבול, סתם שתדעו...

התארגנות מהירה, מהרגע שמתנתקים מהביוב המים והחשמל, הקרוואן ביום ההחזרה הופך להיות משאית רגילה, אנחנו מחויבים להחזיר את מיכל המים מלא (לא להשתמש במים), את מיכל המים האפורים ריק (לא לשטוף ידיים) ואת מיכל המים השחורים ריק (לא להשתמש בשירותים).
אנחנו נפרדים משכנינו הצעירים הדנים, ממלאים גז פרופאין במיכל(מחויבים להחזיר מלא), ויוצאים לתחנת החזרת הקרוואן.
הנסיעה אורכת כחצי שעה, ממלאים דלק (מחוייבים להחזיר מלא).
בתחנת ההחזרה כולם עובדים (גם אנחנו וגם העובדים במקום) כמו נמלים קטנות בסרט נע.
אנחנו מוציאים את כל התיקים שארזנו אתמול והבוקר, מעמיסים מכול טוב שנשאר לנו וממלאים חצי כוננית לבאים אחרינו (חוץ מאוכל, היה לנו גריל ופחמים, תנור חימום, קומקום חשמלי, תבניות חד"פ ועוד ועוד)
מכניסים את כל כלי המיטה לחביות, ורואים איך מנקים ביסודיות את הקרוואנים אחד אחרי השני- מבחוץ ומבפנים.
אנחנו מקבלים אישור שהחזרת הקרוואן הושלמה.
מחכים לשאטל שלנו למלון.
ניב משוחח עם שני ספרדים חביבים שפעם ראשונה עשו טיול בקרוואן ובפעם הקודמת עשו את כל הטיול על הארלי דיווידסון.

אחרי שאנחנו עושים צ’ק אין במלון, חוצים את הכביש והולכים להשכיר רכב.
ההשכרה לוקחת קצת זמן כי בבאדג׳ט יש כל פעם המצאה חדשה- הפעם הם לא נותנים ביטוח, כלומר אם עוצר אותך שוטר אין לך ביטוח לרכב, רוצה ביטוח- תשלם עוד... הזויים.
אחרי שיצאנו מהם, נסענו למוניקה ביץ. טיילנו קצת במזח התיירותי,
אכלנו במסעדה איטלקית אמיתית, הסתובבנו עוד קצת במזח, מעין היה בהלם כי הוא זיהה את פארק השעשועים שם מאחת מתוכנות המחשב שהוא מכיר. באיזה שהוא שלב, כולנו היינו נורא עייפים, החלטנו לחזור למלון, לקח לנו הרבה הרבה זמן, דרך הרבה פקקים להגיע חזרה למלון שנמצא ליד שדה התעופה.
הילה וניב טבלו בבריכה, ואני ומעיני נחנו.
אח״כ יצאנו לפגוש את ההורים של גל הגרעינית צבר שלנו.
היה ממש ממש כיף להיפגש, אילנה וירון מקסימים, יש להם בית מהמם ומעוצב בדיוק לפי הטעם שלי... וגם החדר של גל מקסים!!!
ישבנו וקישקשנו, על טיולים, וגאס, גל, צבא, ישראל ועוד. נהננו מאוד להיפגש וקבענו שאולי נפגש ברביעי אחרי צהריים-ערב- לסיבוב בגרוב.

נסענו חזרה למלון, מקלחות זריזות ולמיטות.
תדלוק לפני החזרת הקארוון

נפרדים מקרי בחצר Road Bear

תצלום ארחון בקארוון עם מפת המסע שליוותה אותנו מידי יום

2800 מייל - 25 ימים ולילות בקארוון ברחבי מערב ארה"ב

מחכים בתחנת ההחזרה לשאטל שייקח אותנו למלון


סגרנו מעגל בסנטה מוניקה - השלט של סוף הדרך ההיסטורית

משקיפים על החוף של סנטה מוניקה

ונכנסים ל Pier

מצאנו מסעדה איטלקית מעולה

המסעדה של Bruno - אוכל איטלקי מעולה (פיצות, ספגטי ורביולי)

המזח בסנטה מוניקה

הלונה פארק שמעייני התלהב וראה שזה בידוק כמו שמופיע במשחק ה GTA

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם. אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות ...