יום שישי, 30 באוגוסט 2019

המוח שלי יצא לחופשה- תכף ישוב


הרבה דברים עברו מאז שפרסמתי פוסט בפעם האחרונה- 3 וחצי חודשים- אם נדייק.
הילדים סיימו את השנה בבתי הספר ונכנסו היישר אל החופש הגדול, להילוש- מועדון כל יום במושב, בריכה והרבה חברות.
למעין חברים+רביצה+שינה+עבודה ביונקיה ומידי פעם פעילויות מעניינות וטיולים בחברה הילדים.
זה כל כך לא מובן מאליו שיש לנו פה פעילות בחופש הגדול- אני עפה על זה, ומודה על כל שנייה שהילדים עסוקים ולא במסכים...

מה עוד חדש?
לפני שבועיים המושב לקח קבוצת נערים ונערות מגרעין צבר קליפורניה ואנחנו באהבה ושמחה פתחנו את ביתנו ולקחנו גרעינית שתהפוך בקרוב לחיילת. אנחנו כל כך מאושרים על הצעד הזה...

חברה שלי מיכל המהממת טסה עם כל המשפחה לשלוש שנים רילוקיישן בחו"ל ואני לא יודעת להחליט אם זה טוב או לא.
כי זה צעד אמיץ, פותח דלתות, מעשיר אבל מצד שני אני נפרדת מחברה ממש טובה שלי והילוש שלי נפרדת גם מחברתה הטובה עדי- וזה יהיה קשה!!!

גם דברים פחות טובים קרו- אמא שלי שברה את הירך ונותחה, היא בשיקום ואני זנחתי את אירגון הטיול לגמרי, הרגשתי שאני חיה, מתקיימת ונושמת בשני מיימדים. אחד בלחץ- ניתוח, שיקום, דאגה, מחשבות אם לנסוע בכלל, מה יהיה בעוד כמה שבועות ועוד... ומימד אחר לחלוטין- של עשייה ושיפוץ לגרעין צבר, שהייה עם הילדים בחופש, יום הולדת לניב, יום הולדת להילוש וכמובן, איך אפשר בלי- התרגשות לטיול הקרב ובא.

שני המימדים מבלבלים מאוד ולא אחת אני מרגישה שאני מתקשה לעבור ביניהם בקלות, האסוציאציה שתמיד עולה לי בראש- פנים שהינף יד הן מחייכות והינף יד נוסף הן עצובות.

ונחזור לטיול שלנו- שלשמו התכנסנו-
במהלך החופש ישבתי עם שתי חברות מהמושב שגם המשפחות שלהן מתכננות טיול בדרום מערב ארה"ב והנדסנו ביחד מסלול, מה שיפה בכל העניין שנפגש באחד הלילות קרוואן לצד קרוואן- וזה מפתיע ומרגש!!!

בגזרת אנשים טובים באמצע הדרך- עדי מ"למטייל" שנסענו עקב בצד אגודל ברוקים הקנדיים ועידכנו אחת את השניה מבלי להכיר זו את זו, עזרה לי לארגן את הימים שלנו בלאס וגאס- אילמלא היא - היינו רק חולפים שם ללילה. ואחרי שיחה ופיטפוט נהיה יומיים וקצת. היא מסמסת לי על כל מני מסעדות שוות ואטרקציות... וגם על הדרך מפרגנת לי באתר למטייל, וזה ממש מרגש אותי, אז עדי- תודה!!!


לפני כמה ימים רונית מהקבוצה שלנו בווטסאפ(עוד 3 משפחות שיטיילו בקרוואן בדרום ארה"ב בערך בתאריכים שלנו), כתבה בקבוצה שהזמן הולך ומתקצר- ומה נשמע... זה היה ממש Wake up call בשבילי. עם כל הימים שחולפים, החופש ואמא שלי- זנחתי לחלוטין את הטיול.

עוד לא הזמנתי את הסירה בלייק פאוול, ולא הופעה בווגאס.
וניב שאל אם הכל מוכן, והמוח שלי קצת יצא לחופש...לא בטוחה שהכל מוכן, אני צריכה להתפקס.
הרוב מוכן- זה בטוח.

הבטחתי לרשום את המסלול- אז הנה הוא לפניכם-
נוחתים בלוס אנג'לס אחרי טיסה ישירה עם אל על.
יום אחרי ניקח את הקרוואן ונצטייד בכל טוב.

המסלול עם הקרוואן-
לוס אנגלס- סדונה- גרנד קניון-פייג'-ברייס-זאיון-לאס וגאס-יוסמיטי-סן פרנסיסיקו-כביש 1- לוס אנגל'ס.
חודש מעגלי.

זה מסלול קונבנציונלי שהרבה משפחות עושות. רציתי להוסיף עוד כמה פארקים לאומיים יפים ביוטה- כמו ארצ'רס ומוניומנט ואלי- אז אז המסלול יצא נורא צפוף ולחוץ והמקומות האלה ירדו בחדר העריכה ויצטרכו לחכות לעתיד- תמיד טוב שיש חלומות בקנה.

אז... חודש ליציאה לדרך...

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם. אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות ...