יום שבת, 30 בספטמבר 2017

שוב אותו חלום, חלום בשם- לטייל...

היי לכולם,
זאת שוב אני...זאת שחולמת.
עצם הידיעה שאני מתחילה עוד פעם לתכנן טיול, מרטיטה את מיתרי נפשי- אני כל כך אוהבת את זה, זה ממלא באושר.
אני לא אכחיש את העובדה שלפעמים זה יכול להיות גם מתסכל- יש המון חומרים שאני קוראת (ספרים/בלוגים/פורומים) מסכמת, מוציאה טיפים ומסלולי טיול אופציונליים, מוחקת, תולשת דפים בקלסר שלי- והכל נהיה לי סלט בראש.
ברגעים האלה אני מתייאשת, עוזבת, לא מבינה איך לקיים מסלול מסוים, איך אפשר להספיק X דברים ב Y זמן,
סוגרת את הקלסר ושוכחת מהכול לכמה ימים.
אבל יש רגעים בהם הכל נראה ממש משמח, יש רגעים בהם אני מתרפקת על הזיכרונות של הטיולים הקודמים ויודעת שגדלתי מהם, שהילדים שלי גדלו מהם, שגדלנו מהם כמשפחה.
שהילדים שלי מקבלים בונוס ענק - ערך מוסף לחיים והוא- לנסוע עם המשפחה לטיול בקרוואן עם זוג הורים וגם זוג סבים.
שלושה דורות בקרוואן אחד די קטן - אבל עם שמחה בלב וחלום ענק.
ברור לי לחלוטין שזה ממש לא מובן מאליו, האמת- שזה כל כך לא מובן מאליו שיש רבים שמרימים גבה.
לא ברור לאנשים איך אני נוסעת עם החמים שלי לטייל בקרוואן לטיולים של חודש, חודש +.
מילא פעם ראשונה (אז חשבו שאני פשוט לא יודעת לאיזה צרה אני מכניסה את עצמי), אבל שוב, ושוב...
כשהסבים הם לא ביקורתיים, אלא מפרגנים ויש תקשורת טובה וכבוד, ובעיקר מזג (אופי) נוח, וכל אחד מתגמש קצת בשביל השני... אז השמיים הם הגבול.
אז כל הבונוסים האלה של ההתרגשות בלחוות את הנסיעה עם המשפחה + העמידה מול נופים עוצרים נשימה- שפותחים את המוח ואת הלב לחיים עם כל נשימה -מחזירים אותי לתכנון.

אז הנה- אנחנו עושים את זה שוב.
בתקווה שהבריאות של כולנו תהיה איתנה.

הפעם התחלתי לתכנן את הטיול ממש מוקדם. שנה וחודשיים לפני.
היו כמה סיבות לכך- הסיבה העיקרית הייתה לבחור יעד.
מסתבר שכשאנחנו חולמים אז יש המון אפשריות שבאות בחשבון וצריך לבחור רק יעד אחד.
רק יעד אחד... (למה? כל כך יפה שם בחוץ!!!)

היו כמה אופציות מוצלחות על הפרק-
סקנדינביה/ אלסקה/דרום מערב ארה"ב/צפון מערב ארה"ב +הרי הרוקי הקנדיים.
הפעם התייעצנו רבות עם הילדים לאן הם היו רוצים להגיע- הסתכלנו קצת על תמונות (אויי -זה רק הקשה על הבחירה).

לבסוף אחרי שהסתכלנו על תאריכי חגי ישראל הבנו שסקנדינביה ואלסקה יורדות מהפרק כי מזג אוויר ביעדים האלה מתאים לנסיעה בחודשים- יולי- אוגוסט. ואילו אנחנו נוסעים סוף אוגוסט - עד - סוף ספטמבר.
התייעצתי קצת בפורום למטייל, חשבנו וחשבנו... וחשבנו...
ואת הבחירה הסופית נתנו למעיני (ילד הבר מצווה בשנה הבאה).
הוא החליט על יעד מדהים.
תופים בבקשה-
צפון מערב ארה"ב+ הרוקים הקנדיים.
וואו איזה יעד משגע.
(והעיקר שנראה דוב!!!)

ישבתי חודשיים תמימים כדי להחליט איך יראה המסלול שלנו, שוב התייעצויות בפורום למטייל (האלופים).
סיאטל מעגלי לסיאטל??? עם כיוון השעון??? נגד כיוון השעון???
סיאטל לדנוור???
ונקובר מעגלי לוונקובר???
קלגרי מעגלי לקלגרי???

קראתי סיפורי מסלול של מטיילים, שמרתי במועדפים, כתבתי מסלולים בקלסר (כמו סיכומים לבגרות ), נמחקה לי כל התיקייה במועדפים, חישבתי מסלולים בגוגל, לא ישנתי בלילות (אל תאמינו לכל מילה שאני כותבת ), אכלתי גלידה מול המסך (תאמינו תאמינו), ואז... נזכרתי שאולי כדאי להתייעץ עם חברת מוטורהום.
אולי מהם תבוא הבשורה.
ואכן גל הציעה כמה אופציות ואנחנו בחרנו.
לוקחים מדנוור- מחזירים בסיאטל.

היה קרוואן אחד שגל הציעה לנו שנראה כמו בית - ממש בית- 32 פיט, עם 2 סליידים. מפלצת.
אבל מפנק... מפנק... מפנק. וכל כך בא לי עליו. מפלצת, אבל חמודה כזאת. (מה אכפת לי -ניב נוהג).
התלבטנו רבות אם לקחת אותו או לא... אבל גם המחיר (המפלצתי) וגם הגודל הכריעו את הכף. ש... לא!!!

בסוף סגרנו על קרוואן 30 פיט של חברת roadbear, בדיוק כמו זה שהיה לנו לפני שנה.
ושמו בישראל (לא... בעצם בארה"ב -יקבע סמוך למועד הנסיעה - תערך על כך הצבעה דמוקרטית ונחליט ).

עכשיו מה שנותר לי - הוא לרדת לעומקו של המסלול- לפרטים הקטנים- למסלולי יום, לחניוני לילה.
לקניות, לאטרקציות... (מתרווחת לי בכיסא)...
מחר יום חדש.
אה...כן... וגם יש חיים חוץ מתיכנון הטיול. (נראה ששכחתי את זה).

טוב, חפרתי מספיק להיום- see u
ריני




סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם. אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות ...