יום שבת, 27 באוגוסט 2016

משהו חדש מתחיל אצלי -עכשיו

                                                                                                                                                                      27.8.2016

עברה יותר משנה וחצי מאז שחזרנו מניו זילנד. החוויות משם נשארו עמוק בתודעה.
בהתחלה היה ממש ממש קשה לנחות, כל דבר הזכיר לנו אירועים, חפצים, ריחות, אנשים וכו'... משם, מהארץ המופלאה הזאת.
לקח לנו כמה חודשים להפסיק להזכיר בכל משפט את ניו זילנד. אח"כ הזכרנו את הטיול רק כמה פעמים ביום... ועכשיו אנו מזכירים את הטיול כל כמה שבועות...
אין ספק שזו הייתה חוויה ייחודית לכולנו, כל החששות איתם הגענו (כל אחד וחששותיו) התבדו ועבר עלינו טיול תענוג.
כשחזרנו לארץ- אסתר ואני הכנו שני ספרי Lupa גדולים ומקסימים עם המון המון תמונות וזיכרונות ובתוכם שילבנו את הבלוג, אותו כתבתי במהלך הטיול.
הלופות יצאו עבות כרס וממש מזמינות אותנו להתבונן בהן מידי פעם.

ניב הכין מצגת מקסימה- ולפעמים בימי שישי בערב אחרי הארוחה מצאנו את עצמנו משתרעים יחד על הספה ובליבנו געגועים וסיפוק עצום על שחלמנו והעזנו...

אין ספק שהרגשנו שהטיול לניו זילנד רק פתח את התיאבון, טעימה אחת טובה הובילה לרצון לעוד, לרצון לטייל שוב ביחד, לבלות זמן איכות עם המשפחה, לחוות ביחד שוב חוויות שמאוגדות ושזורות בחוטי חיינו.

וכך קרה שעד לפני שעה הבלוג נקרא: הכהנים בניו זילנד, ומעתה יקרא בשמו החדש- הכהנים מטיילים בעולם.

הפעם- לארצות הברית, ואם נדייק- לצפון מזרח ארצות הברית, ואם ממש ממש נדייק- אז לניו-יורק צפונה- מזרחה- מערבה- דרומה- עוד קצת מערבה- עוד קצת דרומה- ואז צפונה שוב- עד ניו יורק....(טיול מעגלי).

ועכשיו ברצינות- התכנון הוא: נוחתים בניו יורק- מצפינים לניו אינגלנד (קונטיקט, רוד איילנד, מאסצוסטס, קו החוף של ניו המפשייר, מיין, ניו המפשייר -הרים לבנים, ורמונט), מדינת ניו יורק, מפלי הניאגרה, מדינת פנסילבניה,וושינגטון DC,  ניו ג'רסי....  ו ה ב י ת ה!!!

מפת המסלול שלנו-







הכל התחיל לפני כמעט 8 חודשים שניב ואני התלבטנו לאן לנסוע ובאיזה מסגרת זמן- אחרי התייעצויות רבות בפורום המדהים של אתר "למטייל"- צפון אמריקה, והרבה קריאת חומר באתרים / בלוגים  שונים- החלטנו לנסוע למזרח ארה"ב ולנסות  "לתפוס" את השלכת המפורסמת והמדהימה של ניו אינגלנד.
הפורום- בניצוחו של מוני- ומונה עוד אנשים רבים וטובים ענו לי על כל השאלות וכיוונו אותי לעבר מסלול מוגמר שבעיניי מעניין וחוויתי. אז מבמה זו- אני מוסרת תודה ענקית מראש, לכל מי שענה, אתגר בשאלות והאיר את הדרך.

כמו בטיול הקודם הזמן שיחק פה תפקיד מרכזי עבורי - מבחינתי ללמוד על המקום אליו אני נוסעת, לקרוא ולהכין  -זו חוויה עצומה, וחלק בלתי נפרד מהטיול. (ניב לעומתי - מגיע כדי לנהוג וליהנות ממה שיגיע).
מבחינתי להזמין מראש= לחסוך כסף, טיסות, לינה.
להזמין מראש= יכולת ללמוד ידע רב לפני שמחליטים דברים שלא ניתן לשנות אותם אח"כ.
להזמין מראש=שקט בראש.
אני אדם שאוהב שגרה, והכי הכי- אני אוהבת וודאות.
בטיולים שכאלה אני מעדיפה לעשות הכנת חריש ולדעת היטב לאן אני מגיעה... וגם ככה כשהכול סגור מראש - כמו החיים- תמיד יש שינויים, בלת"מים, והפתעות שאיתם אני מתמודדת בזמן נתון, וזה בסדר!

כשעלה הרעיון לנסוע שוב לתקופה של חודש, הייתה כבר תחושה של "קטן עלינו" עברנו את ניו זילנד- נעבור גם את זה. הטיסות פחות ארוכות, ניב כבר היה הרבה פעמים בארה"ב, הילדים כבר מתורגלים בטיול שכזה, כבר היינו בקרוואן וזה היה מעולה, כבר תכננתי טיול בסדר גודל כזה והרוב תקתק...החלטנו ללכת על זה!!!

אחרי שהמסלול היה מוכן- הכל התחיל להתגלגל כמו כדור שלג.
ישבתי שעות וקראתי על האזור, סימנתי על המפה מקומות מועדפים, הזמנו קרוואן (מוטורהום ישראל), טיסות, ובסוף סגרנו את רוב מקומות הלינה בקמפינגים השונים. ...הטיול התחיל להתהוות!
בתחילה היינו אמורים לנסוע- ניב, אני, מעיני והילוש, ואז לפני חודשיים אסתר ויהודה החליטו להצטרף אלינו לטיול- והשמחה אצל כולנו הייתה גדולה מאווווווד!!!!
אז אנחנו נוסעים באותה מתכונת כמו לניו זילנד- סבים, הורים, ושני ילדים- כולם גדולים בכמעט שנתיים.

אחרי שגיליתי שהבלוג הוא נכס עבורינו לאיגוד הזיכרונות והחוויות שמטשטשים מעט עם הזמן- גם הפעם אשתדל לכתוב בלוג שיתעד את הטיול...

אז....(תופים, בבקשה).... עוד חודש ו-יום - אנחנו יוצאים לדרך, והפרפרים בבטן כבר התחילו רשמית.










סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם. אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות ...