יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

יבוא יום, יבוא אלינו, יבוא יום ...

אז...
נשארו פחות מחודשיים
-

טבלת היאוש שהילה ביקשה להכין כבר תלויה על הדלת שלה.
היא כל בוקר מסמנת בהתמדה איקס תכלת ובתוכו 4 לבבות בורוד!!!
בתור גננת אני יודעת בוודאות שאין שום סיכוי שהיא מבינה לאיזה חוויה אנחנו "גוררים" אותה...לקצה השני של הגלובוס... ההוכחה הכי טובה היתה לפני כמה ימים כשדיברנו על זה שיש מקומות שאפשר לקנות בהם פלאפל.
אז היא אמרה: " יש... יש פלאפל.. מעיני עכשיו ממש כדאי לנו לנסוע לניו זילנד"...
בברכה של ראש השנה איחלה לעצמה ליהנות בניו זילנד עם כל המשפחה...
סיפרה לגננת ביום הראשון של הגן שאנחנו נוסעים...
ושואלת אם יהיה אפשר לדבר עם החברות שלה בסקייפ...
(איזה מן דור זה???)
אין מה לדאוג-  זה נמצא בתודעה.

מעיני לעומתה לא סופר את הימים עד לטיול, אלא מתרגש מהימים שהוא הולך להפסיד בבית הספר.. ועוד יותר מאושר שאני אומרת לו שזה הרבה ימים...
הוא מאושר מהחיות שאמרנו לו שנראה- כי הוא ילד טבע ומאושר מהביחד המשפחתי- במיוחד עם סבא וסבתא...
אבל ניכר עליו שהוא חושש מהטיסה. היא מפחידה אותו- כבר שאל הרבה שאלות על מה יקרה אילו... ומה יהיה אם...
אז אנחנו מרגיעים וכמובן נותנים לגיטימציה מלאה לפחדים ולחששות...(הרי גם לנו יש כאלו)...

בשולחן האוכל יש שיחות רבות – בעיקר על הגעגועים למשפחה שתישאר בארץ... לסבוש וסבתוש - רבקה ודוד (ההורים שלי) ולמשפחה המורחבת,
לבני דודים, ולחברים שלנו...

אבל גם מדברים על הטיול וצוחקים על:
מי ישן ליד מי בקרוואן?, מי נוחר?, מה יקרה אם איזה ילד יתעצבן?, מה יקרה אם איזה מבוגר יתעצבן?,איזה מוזיקה נשמע?, מה יקרה אם הילוש תתעייף בטיולים...? מי יבשל? מה נבשל? איזה לבוש ניקח
???????????????????
ועוד ועוד ועוד שאלות....
פחדים, חששות, התרגשיות, פרפרים בבטן, מה יהיה יום לפני? מה יקרה אז לפרפרים שבבטן?
ובעיקר המחשבה כמה נהדר לחוות קצת חופש משפחתי ארוך!!!!

אז מה בגזרת התכלס:
לאט לאט נרקם לו המסלול ,לאט לאט נטווים החוטים... בשקט ובסבלנות...

לקח לנו חודש לחפש ולבחון כמה סוגים של קרוואן ולבסוף סגרנו עם חברת מוטורהום ישראל.
בחרנו קרוואן חדיש של חברת KEA,
***את כל עניין הקרוואן סגרנו כבר לפני שלושה חודשים, איזה מזל!!!


יש אנשים טובים שמוכנים לעזור וזה מחמם את הלב.
משפחת יניב שטיילה לפני שנתיים ריגשה אותי כשאביב דיברה איתי ארוכות בטלפון ונתנה לי טיפים...
וכמו כן דורון שהיא ומשפחתה טיילו גם הם עם סבא וסבתא... ואיתם נפגש בשבוע הבא...
כמה לא מובן מאליו ומחמם את הלב...


אסתר לקחה ברצינות את כל עניין השינה במלונות ... 
היא מחפשת מקומות... מבררת עם חברים, משפחה... יש לנו 2 לילות בהונג קונג ולילה באוקלנד. את שלושת אלו רצוי לסגור בקרוב... 
גם יהודה וגם אסתר התחילו לקרוא בלוגים של מטיילים.. זה כל כך נחמד.
אני נדבקתי בחיידק הזה כבר לפני כמה חודשים- וכל פעם דולה פרטים טיפים, זה פשוט תענוג... למה זה לא היה כשנסעתי למזרח  בשנת 97??? איזה מידע וטיפים הייתי דולה אז? איזה מידע הייתי מוסרת אחרי שחזרתי- היום כל העולם פרוס ומוגש לפניך -רק תיקח... ואני לוקחת! בשמחה!

עד כאן להפעם... נפגש בפעם הבאה.

ריני

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם. אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות ...