יום ראשון, 12 בספטמבר 2021

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם.
אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות הייתי יכולה להאריך בעוד שבוע-שבועיים.
כשנכנסים למקצב הטיול קל מאוד להישאב למקום שבו הנפש רוצה להמשיך את החופש, את הטיול והביחד.

זה מוכר לנו מאוד מהטיולים שלנו בקרוואן בחו״ל ועכשיו גם משפחת לשם מבינים על מה אנחנו מדברים.
לכל טיול יש מקצב משלו.

 

בוקר יום שבת, הרעש בקמפ הזה הוא קשוח, הכביש הראשי עושה מסיבה כל הלילה,
כלב תורן נובח ומזכיר לי שג׳ספר מחכה לנו אצל איתמר.
הילדים כבר ממש ממש מתגעגעים אליו.
גם אני וניב אבל הוא כל כך הרבה עבודה שהיה לי נעים רגע להיפרד ממנו.

כולם עדין ישנים, אני מתארגנת בתוך הקרוואן השקט, ויוצאת אל הכנרת.
זה הדבר הטוב ביותר שעשיתי,
הכנרת ב7:15 בבוקר מחייכת אלי.
השמש מציצה מאחורי העננים, היא גם התעוררה לא מזמן.
הגלים הקטנים מלטפים לי את הרגליים וזה נעים! הטמפרטורה של המים מושלמת!
אני יכולה להתרגל לזה, מבחינתי לשים את הקרוואן מטר מהמים ולהישאר ככה כל הקיץ.

יש כמה אנשים שקמו מוקדם לטבילת בוקר, ויש כמה ספורטאים שכבר חותרים במרץ בקיאקים, סאפים וגם ספורט קייק קבוצתי.

אני חוזרת למחנה, ניב התעורר, אור התעורר.
בוקר טוב לכם.

אחר כך ירדתי וישבתי לגדות הירדן וצפיתי על הנשיונל הכנרתי- ברווזי בר, הגיעו בקול תרועות ונחתו בגדה מעבר לנחל. עשו מלאן רעש, דיבורים , צרחות- ממש ריב קולני.
חלק מהם חצו את הנהר ושחו לגדה שלי.
ברווזה אחת עמדה והסתכלה על המהומה ולא התערבה-זאת השכנה שלא מבינה על מה המהומה!
בסוף הם המשיכו הלאה! זה היה מרתק.

בירדן אנשים עושים סאפים, בנים בנות ומה שביניהם…
נחמד לפתוח ככה את הבוקר.
אחת שמה ברמקול את המזרח התיכון של עברי.
יודעת מה טוב!

ניב לוקח את הקייק ושט רחוק, הוא חוזר מבסוט,
אח"כ מעני יוצא לסיבוב ונהנה מאוד.

אוכלים ארוחת בוקר זריזה, תוך כדי ענבוש ואני מסדרות את פנים הקרוואן והבנים את הבחוץ.

ב11 ארוזים ומוכנים לתזוזה.
ועל זה נאמר- מה כבר נגמר???

דירוגים-
הילה ל- כנרת, בצת, אל רום, משמש.

מעין- משמש, כנרת, בצת, אל רום, והוא מוסיף שהיה מעוניין לשפר את אטרקציות של הטיול, אבל שאם נעצור לו בכלא גלבוע לראות את בור הבריחה, אז זה יספיק לו, ואז אני יכולה למחוק את ההערה על האטרקציות.

אור- משמש, בצת, אל רום, כנרת

אוהד-כנרת-כי לילדים היה הכי כיף. לו היה כיף בכולם.

ניב- בצת, משמש, כנרת, אל רום

הילה כ-משמש, כנרת, בצת ואל רום

ענבוש- משמש, בצת, אל רום, כנרת

שחר- כנרת, משמש, בצת ואל רום

ריני- משמש, בצת, כנרת אל רום

בתכלס- היה כיף בכולם, כל אחד עם הייחודיות שלו ועם היתרונות והחסרונות.

 

בשעה  12 הגענו הביתה, 
עשינו תמונה משותפת יד אל יד- שרשרת אנשים.

HOME SWEET HOME, נישקנו את רצפת הבית,
תקתקנו את הוצאת דברים מהקרוואן לתוך הבית, זרקנו הכול במרכז.
ניקינו ושאבנו את הקרוואן.

הילדים וניב נסעו להחזיר את הקרוואן ולהביא את ג'ספר
ואני התפנקתי בחלה של נועל׳ה האלופה(תודה) ובארוחת צהריים אצל אסתר ויהודה.
אח"כ הלכתי הביתה והתנפלתי על הכביסות, הכלים וכל השאר. 

תודה למי שליווה אותי, וטרח לקרוא
מי שקרא ונהנה יכול להשאיר תגובה😜
נשיקות וחיבוקים

מתחם האוהלים

בוקר טוב







יד אל יד 

כנרת, כנרת, את פלא כל-פלא

מה נסגר עם הרעש?
הקמפ גדול ודי מושקע יש לו בעיה אחת גדולה אחת, הוא יושב על הכביש הראשי.
אז בלילה היה שקט ולא הייתה בעיה, אבל בסביבות 6 התחיל להיות סואן דיסקו ולא הצלחתי להמשיך לישון, מה גם שהמיטה שלנו יושבת בצמוד למנוע של המזגן, ומשום מה הלילה הרעש שלו הפריע לי יותר...
הבנתם נכון- ישנתי קומסי קומסה.
אבל אנחנו בחופש, מקסימום אקח אח״כ תנומה קצרה.

קמים ומתארגנים בעצלתיים, החום מורגש מהרגע שיצאנו מדלת הקרוואן.
כל פעם מישהו אחר עושה סיבוב עם הקייק- טוב שניב הביא אותו- זה ממש נחמד לחתור.

ניב קפץ למכולת של דגניה היא אומר שהיא ישנה משנות ה50 אבל מצא מה שצריך.
אנחנו מכינות פנקייק במרקם של בלינצ’ס עם כל מיני ממרחים מתוקים, טעים!

הילדים מבלים עם הקייק, הגלשן של שחר וגלגל ההצלה, גוררים זה את זה, משפריצים ונהנים מאוד!

מעבירים את הזמן בקמפ,
הילדים ממש רוצים לעשות שוב את האבוב הגדול שגרר אותם אתמול.
הם נוסעים, מעיני מחליט שהוא נשאר לחתור בקייק ולנסות לדוג.
הפעם ניב נשאר על הסירה והילדים עשו את הספורט הימי.

בקמפ שלנו הדלקת מוזיקה רועשת אסורה, וממש מקפידים על כך, אבל לצערי הגדול השכנים  מעבר לגדת הירדן שמו שירים בערבית בפול ווליום! וזה ממש לא היה נעים לאוזן.

מעיני מצליח לדוג דג קטן, כל הכובד!!!

החבר׳ה חוזרים מהספורט הימי מרוצים עד מעל הראש, שוב נהנו, היום עשו קרוסלה(תמונה מצורפת) אין לי ממש מילים לתאר את הקרקס הזה.

ענבוש ואוהד נסעו לשירת הבשר והביאו אוכל טעים- עוף שלם בתנור וסופר סנדביצים ענקיים שמלאים בבשר. כולם אכלו ואחרי ששבענו המבוגרים עלו קצת למנוחה.

כשהתעוררנו הסבים באו לבקר אותנו- אסתר ויהודה ויגאל אבא של אוהד.
היה מויי כיף לראות אותם.

ישבנו ביחד והעלנו זיכרונות מהשבוע האחרון והקרוואן…
הילדים עוד התרחצו בנהר, ואחר כך עשינו ארוחת ערב מפנקת מאוד!
שרנו שבת שלום לכל הנוכחים וזה היה מרגש מאוד!

ניסינו לתת לילדים לדרג את 4 הקמפינגים שהיינו בהם, הם עדין לא נתנו תשובה סופית, מחר, בסיכום הטיול כל אחד ייתן את השימור והשיפור שלנו לטיול הנוכחי! יש למה לצפות!!!

אחר כך הגיע זמן הפינוק- אסתר הביאה עוגות וסלט פירות טעימים.
בסוף הארוחה פתחנו שולחן נוסף, הקיבה הנוספת למתוקים נפתחה.
זה הלילה האחרון שלנו בטיול וזה הרגיש כמו פריסה בסוף מסלול בצבא, שההורים באים לחבק, ולתת תמיכה.

אסתר, יהודה ויגאל- נסעו חזרה הביתה.

עוד קצת פיטפוטי ערב, שש-בש, וניקיון המחנה…

ניב אני והילוש עושים סיבוב בין הקרוואנים השונים, זה הרגל מארצות הברית- לתור את המחנה ולראות מה יש למי…

ההבנה שמחר מסתיים הטיול חודרת לתודעה, יש כבר חלום/רצון לצאת לעוד טיול קרוואנים. זה האישור הטוב ביותר שהיה טיול מוצלח.

מה באמת בן אדם צריך?
משפחה מגובשת, פרטנר שחולם ביחד, חֶבְרָה טובה, אוכל טוב, עניין, נוף יפה לנשום, ומקום להניח את הראש(ועוד חצי בית שהבאנו איתנו- אבל מי סופר)
את כל אלה ועוד… היו לנו בטיול הזה.
היה לי ממש כיף לבלות בטבע עם המשפחה שלי וחברים טובים אחרי תקופה ארוכה של קורונה.
נכון, אנחנו חיים במושב והטבע נגיש לנו דקה מהבית, אבל משהו בזמן הזה שפינינו, בנסיעות עם הקרוואן שיצר את השלווה והחופש שהלב מבקש.
לחיי עוד הרבה טיולים בארץ, כי באמת יש לנו ארץ נהדרת,
וחברים נהדרים❤️

תודה לבעלי שתמיד מגשים לי את החלומות ומסכים לנהוג במפלצות הנגררות והלא נגררות.
לילדים המתוקים שלי- שכבר מגיל צעיר רגילים לצאת איתנו לטיולים ארוכים ומסתגלים לכול מה שהטיול מביא איתו.
תודה ללשמים על מסע חוצה צפון יוצא מגדר הרגיל.

היה טיול מפנק בקלאס!!!
ממחר דיאטה
😃


הירדן הסואן בשעות הבוקר

מצאתי מקום מושלם להכין את הפנקייקים



הקרוסלה המשוגעת 


זמן של דיג






סבתא הצטרפה לטורניר

סירת משטרה


כיף כיופים


וגם אני חותרת קצת
                                       

ארוחת ערב מורחבת




ובמי כנרת משכשך רגליו

קימה איטית ובעצלתיים, חופש!

רק בסביבות 9 מוציאים ראש מהקרוואן, לבדוק מה קורה בחוץ.
רוח קרירה של סתיו ארצישראלי…
שחר מציץ גם הוא מהקרוואן השכן, ואנחנו מפטפטים קצת…
מתוק אמיתי.

מתישהו כולם קמו, הילדים ממשיכים בטורניר שש-בש,
ענבוש ואני הולכות למכולת המקומית- וואלה- יש להם פה הכול.
מלאי מרשים בשביל מכולת קטנה.

אוהד-דר' שקשוקה- מכין שקשוקה אמיתית טעימה מאוד מאוד, ענבוש מכינה סלט ואני טוסטים שחיתות-לחמניות עם חמאה, גבנ״צ ושינקין.
כולם מלקקים אצבעות ושובעים, עד לפעם הבאה שנהיה רעבים.

סיבוב אחרון בצרכנית השפע- שחר חוזר עם גלשן- הוא חיפש כזה כל הטיול ובסוף מצא.
הבנות חוזרות עם בושם של ויקטוריה סיקרט.
יש שלל ויש חיוכים מאוזן לאוזן.

מקפלים את הקרוואנים לתזוזה, המחנה כמעט ריק, וגם מי שנשאר נסע בבוקר מוקדם לטייל, אז היינו לבד, וזה היה מושלם.

13:20 מסובבים בעבודת צוות את הקרוואן של הלשמים לכיוון היציאה, רותמים את הקרוואנים למכוניות ו… מוכנים לצאת לדרך.
נשים בכיסים קצת מהרוח הקרירה לפני הסחוניה של הכנרת!

כשגולשים מהרמה למטה רואים אובך על הכנרת אבל היא עדין יפה, תמיד אמרתי שיש לאגם המתוק הזה פוטנציאל לא ממומש של עיירת קיט אירופאית.

אבל במדינתנו הקטנה יש רצוי ויש מצוי…

15:10 מגיעים לכנרת, בכניסה יש שומר, לא נותנים לכל אחד להיכנס, אנחנו מקבלים שני מתחמים אחד ליד השני- זה נקרא מתחם VIP- (אנשים חשובים מאוד) סוף סוף הבינו מי אנחנו ומה המעמד שלנו😆.

המתחמים מופרדים עם גדר, ניב ואוהד מחליטים להכניס את שני הקרוואנים למתחם אחד ובמתחם השני לשים את המכוניות. סידור מוצלח.
זאת החניה היקרה ביותר ששילמנו עליה
Ever- 350 שח ללילה לשתי המכוניות.
VIP- לפי המעמד שלנו היינו צריכים לקבל חניה חינם-רק אומרת!

לפתע כמו נמלים קטנות כמה אנשים מגיעים ובזריזות מפנים את המקררים שנמצאים אצלו במתחמים.
לפי מה שהבנו אלו כנראה אנשים שחיים פה בתקופת הקיץ באוהלים.
הם מוציאים שתיה קרה וחריפה בכמוווות גדולה.

אנחנו מארגנים את הקרוואנים במקביל זה לזה, מארגנים שולחנות קק״ל, מדגמים את המתחם - פיקס.

אור ואוהד נוסעים לקנות קציצות- הם טוענים שאי אפשר להיות בכנרת בלי לקנות את הקציצות הספציפיות האלה. נטעם בערב וניתן ציון😃

ניב והילדים יורדים לנהר שנמצא מתחתנו, קייק ויאללה למים.
מעין עם העוזר הנאמן, שחר, דגים דג קטן, הם גאים, והחיוך של שחר מראה על השמחה שבלב-תענוג.

הילדים לוחצים וחופרים על ספורט ימי, ענבוש ואני משלחות את כולם לנסיעה משותפת לכיף ימי.
אנחנו נשארות במחנה לשמור על הציוד, רגע לנקות, לנוח ולקשקש.
גם את זה צריך!

הם חוזרים נרגשים, זה היה הספורט הימי הכי טוב שעשינו בחיים- הם אומרים.
כל כך נהנו, חזרו עם חוויות וסיפורים.
אוהד היה על הסירה וניב והילדים נגררו על אבוב ענק שסירת מרוץ משכה במהירות.
הילה לשם מספרת בהתלהבות שבכל סיבוב כולם התערבבו כולם על כולם כמו ספגטי.
כל הכבוד לניב על הספורטיביות, הוא המבוגר היחיד שהיה מוכן להיות איתם בשעשוע הזה.
שאפו. מורידה בפניך את הכובע.

אור התחיל להכין בשר על האש, הבנות וענבוש נכנסו למים ושטו עם הקייק, מעין ושחר הלכו לכנרת לדוג.

תוך כדי ארוחת ערב, שמתי את הפלייליסט שלי-דקלה, קרן פלס עברי וחברים, לאוהד ואור היה מה להגיד, לא עד הסוף לטעמם, אז שמנו פלייליסט של אור, האמת שכל מוזיקה ישראלית תמיד משמחת אותי.

אכלנו ערב, כל האוכל היה מעולה!

סיימנו ארוחת ערב, יושבים ומעבירים את הערב, שש-בש…
מעין דג, הוא מכוון פרוז׳קטור קטן לעבר המים, אולי ככה הדגים יראו את הפיתיון.
אחרי כמה זמן האנשים שיושבים מעבר לגדה של הירדן, צועקים לנו להוריד את הפרוז׳קטור הוא מסנוור אותם.
אחרי 5 דקות אוהד שואל, האם האור טוב לדגים? אור עונה, בינתיים האור טוב לערסים.
פחחחח
אשכרה.

רק מציינת שהיתושים אוכלים אותנו!

המבוגרים פורשים לישון, והילדים ממשיכים בטורניר השש-בש האגדי.

המחנה באל רום



שוקי קנה גלשן


דר' שקשוקה 

טעים!!!

                                     

הגענו לכנרת-מדגמים מחנה וקרוואנים
                                        
                   

ו...הופ לקייק
                                       


מעין ושוקי דגו דג


האבוב בפעולה

                                       


תענוג

                                      






אור והעל האש
                                                    



ממשיכים בטורניר



הדייגים בפעולה







                                    
                

יום שישי, 10 בספטמבר 2021

אל רום מזג אויר חלום

כשאור הבוקר חדר לקרוואן פתחתי עין תורנית ועצמתי אותה בחזרה.
בשעה 8 החלטתי לבדוק את הטלפון, בליבי קיוויתי שאולי כבר תפסו את ששת האסירים… אבל זה לא קרה.
הכנתי תה צמחים(די עם הקפה על הבוקר) ועוגיות שסבתא אסתר הכינה לנו.
יצאתי אל המתחם.
שקט בחוץ, שקט מוחלט!

אט-אט כולם התעוררו וישבנו לפטפט,
אכלנו משהו קטנצ’יק,
כמעט כולנו צעדנו כ-10 דקות לנחל הקסום!
מעין ואור נשארו להשלים שעות שינה. מתבגרים.

בנחל היה כיף, ענבוש והילדים טבלו במים, יש דגיגים והמים קרים מאוד.
המקום מקבל 10 מתוך 10.
הנחל זורם בעוצמה, הצל כמעט אבסולוטי רק קרני שמש נחושות מצליחות לחדור את סבך הצמחייה.
אפשר לשבת על סלעים גדולים לצד הנחל ולשכשך רגלים. תענוג גדול .

יש פה הרבה פינות חמד שאפשר להתיישב בהם, ויש גשר פוטוגני במיוחד.
טבילה אחרונה והגיע הזמן להיפרד, הבטחנו שעוד נשוב, אפשר לבלות פה ולהסתובב באזור גם שבוע.

בדרך חזור עצרנו לקנות ארטיקים לילדים, המקום מיוחד, זה קמפינג לאוהלים והכווול מלא פסיפסים, אומנותי ביותר.

חזרנו למחנה, סידרנו את הקרוואן, בחוץ ובפנים, קיפלנו את הכול…
לא להאמין אבל ב- 12:00 בדיוק היינו מוכנים לתזוזה!
ייקה-לנד זה כאן!

שי מישמיש עזר לנו לרתום את הקרוואנים למכוניות ולכוון אותנו ליציאה, אחלה בחור, משקיע מהלב והנשמה.
היה לנו כיף גדול להתארח פה!
נשמח לחזור.

נוסעים לאל רום ללילה אחד, הנסיעה בסדר גמור, קצת עליות לרמה.
המכוניות שלנו סוחבות את הקרוואנים הענקיים באהבה גדולה.

מגיעים והגברים מקבלים רגליים קרות,
הם באים ומבקשים שאברר אם יש מקום הלילה בכנרת, למה? אני שואלת,
הם עונים שזה קמפינג ערום, אין פה כלום…

כמה רגעים אחר כך מגיע ברנש שנקרא בפי כל-ג’ינג'י, הבנו שהוא האחראי פה.
הוא מראה לנו את העמדות שלנו, הבנים ביקשו עמדות מוצלות מתחת לעצים, ג’ינג’י הסכים בגלל שקמפ לא מלא.
חיבורים למים וחשמל, לאחר מכן דיגמנו שולחנות עם מפות מחצלת וכיסאות - מחנה לפי הספר!
סיבוב באזור, נראה סביר…
יש פה גם מטבח ענק עם מקררים, עמדות גז וכיורים- והרבה כלי בישול- כל אלו לרווחת התיירים, קצת כמו בחו״ל.
+ הרוח והקרירות מקבלים פה ציון גבוה- ממש נעים. 
הגברים נרגעים ומתרצים, הקמפ בסדר.

אחרי כשעה עוד שני קרוואנים הגיעו למתחם ולקח להם הרבה זמן להתארגן על המקום שלהם ועל החיבורים שלהם-זה הלילה הראשון שלהם בקרוואן.
הבנים קפצו לכפר מסעדה הסמוך והביאו ארוחה מזרחית מושלמת, פתחנו שולחן וטרפנו, כולם נהנו.

הילדים ממשיכים לשחק שש-בש, כולם כבר יודעים את הכללים והם עושים סבבים.
הפעם הם הפכו ארגז ויושבים זה מול זה- כמו במילואים.

אח"כ הילדים הולכים לשחק בכדור,
שחר מקבל מכה כואבת, לוקח לו קצת זמן ואז הוא מצליח להתאושש- הוא שוקי שפיץ האמיץ.

אנחנו עולים לרכבים ונוסעים לתצפית בהר בנטל.
יש הרבה שבשבות חדשות שזרועות ברחבי האזור.
אנחנו מגיעים חמש דקות לפני שהשמש שוקעת, היא עושה לנו תצוגת אופנה וצובעת את השמיים בכתום.
הדרך לתצפית מאותרת בפסלים שעשויים מחלקי מתכת שונים.
הם של האומן יופ דה יונג, הולנדי במקור אבל נשוי לישראלית וחי במרום גולן.
כל פסל אחר, מקטן ועד גדול, כולם יפים ומיוחדים מאוד.

שחר רואה נחש, שאח״כ נגלה שזה צפע החרמון.
זה מפחיד ממש, נחש סופר ארסי. מזל שהוא לא נגע בו, וניב עוד אומר זה נחש קטן ומצלם אותו…

התצפית מקסימה, רמת הגולן וסוריה פרוסות לפנינו בצורה מעוררת התפעלות.
בית הקפה- קופי ענן- סגור.
מצטלמים עם שבשבת הרוחות שמראה כמה קילומטרים יש לכל מיני מקומות בעולם.

מגיעים חזרה לקמפ, עושים ארוחת שאריות, הילדים ממשיכים במשחק השש-בש…
מזג אויר קריר ואני כבר עם סווטשרט עם כובע לחימום האוזניים…

יש פה יורטים שחלקם מלאים, הקרובים אלינו רקים אז אנחנו משתרעים על השטח בהנאה.
יושבים ומפטפטים עד שהמבוגרים פורשים לשינה, הנוער נשאר עוד קצת לשחק וגם פורש למקלחות ושינה.

מחר יורדים לכנרת… כולם מחכים לזה, אם אפשר היה לקחת קצת מזג אויר קריר בבקבוק ולפתוח בכנרת זה בטח היה מוסיף.

לילה טוב, שוויץ של ישראל, אל רום


הדרך הקסומה לנחל חרמון

                                                  

                                      

                                 

                                                

שוקי שפיץ

                                       

                                        

לחדי העין-שפירית כחולה

                                                

                                            


העלייה לאל רום

                                       

הגענו לקמפ

                                    



טורניר השש-בש ממשיך




שקיעה אופנתית הר בנטל



היינו פה
לאן בא לכם לנסוע?

                                                      
                                       


אמן הברזל


                                    


צפע חרמון
                                                  

התצפית בקופי ענן
                                   

                                        
















סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר

לא להאמין אבל נגמר הטיול, יום אחרון שלנו, אחר הצהריים אנחנו צריכים להחזיר את הקרוואנים למשפחות שלהם. אלו היו תשעה ימים של פאן שבשקט ובקלות ...